תודעה או הבחירה בין בורות ל מודעות

יולי 2024

תודעה

או

 הבחירה בין בורות ל מודעות

תודעה

התודעה היא החלק בנו שמנהל את הכל,

גם את מה שכביכול אין לנו עליו שליטה – לב, נשימה, עיכול, דם, ועוד ועוד

וגם את מה שכביכול אנו שולטים עליו – דיבור, מחשבה, רגש, ועוד

פה עולה השאלה - מה זה אומר בנו ?

האם אנחנו גוף, האם אנחנו נפש, והיכן הנשמה ? ואיפוא כל הזיכרונות שלנו ? וחוויות מהעבר כמו ריחות מבית סבתא שאני זוכר, צבעים שאני אוהב, מוסיקה שמרקידה אותי, וטראומות מהעבר ?

ואיפוא נמצאת התודעה הזו ?

התודעה זה המוח שלנו ? או יותר מזה ? ומה בין מינד למוח לתודעה ?

מבחינתי לפחות,

אין לנו עדין תשובות ברורות לשאלות האלה,

בעיקר אנחנו עדין לא מבינים הכל,

וכנראה שעוד רחוק היום בו נקבל את כל התשובות לשאלות האלה.

המדע מתקדם, ידע נערם בכמויות ואיתו ההבנה שלנו מסתבכת, ומתפתלת.

( זה קצת כמו אלוהים למי שמאמין -

   קיים. נוכח. קשה לתפישה. )

גם בלי לקבל את התשובות המלאות, ההסברים וההוכחות המדעיות

אפשר לצלול פנימה :

אנחנו בעידן של ידע / מידע.

המידע זמין לנו, נגיש לנו ובכל שפה.  על הכל ומכל וכל.

כביכול – אין דבר פשוט יותר מאשר לשאול שאלה, לחפש את התשובה

ולפעול

אבל –

רוב החיים שלנו הם על אוטומט :

אנחנו קמים בבוקר עם אותן מחשבות,

אותם הרגלים,

אותן התנהגויות,

של יום קודם, שבוע קודם, חודש קודם , של פעם. בעיקר של העבר.

וזו למעשה בחירה ב בורות.

בשפה המקצועית אנו אומרים - אנחנו מתוכנתים על ידי התת מודע, במקום לתכנת את הכל בכוחות עצמנו, בכוח ה תודעה שלנו.

הבורות בחיינו היא בחירה שלנו

מדוע אנחנו משכתבים את האוטומט הזה, של חיינו ?

המוח ההישרדותי - The survival mind

הוא המוח שמפעיל אותנו.

זה דבר נחמד מאוד אבל - לא טוב לנו.

הסביבה השתנתה. החיים סבינו השתנו.הגוף שלנו, המוח, התאים – עדין לא.

האבולוציה – עוד לא השתנתה. לוקח לה זמן.

ועל אף שהעולם השתנה : סטרס + הישרדות – הם הבחירה שלנו.

ניקח לדוגמא - מתח, חרדה, STRESS

בטבע זה היה נפלא. הגן עלינו ועזר לנו להתרבות,

אבל אחרי כל STRESS הייתה מגיעה הפוגה. מנוחה.

ברזי הקורטיזול שהציף את הגוף, נסגרו, כמותו בגופנו פחתה והורמונים אחרים שבו לפעול,

מערכת העיכול חזרה לפעולה, מערכת החיסון שבה להגן עלינו,

כיום – מתח מלווה למתח מחובר למתח מחובר לחרדה

כמו מעשן כרוני שמדליק סיגריה בסיגריה

אם לא נחליט בעצמנו שאנו מרפאים את עצמנו

נחלה, נסבול כאבים, נתלונן, נפתח מחלות אוטואימוניותובסוף גם נמות צעירים מדי, תלויים בילדנו ובסביבה הקרובה ובליווי כאב רב.

אם מבינים איך המיינד שלנו עובד – הכל מאוד פשוט.

מעכשיו זו רק בחירהכל מה שאנחנו צריכים להכניס לחיים זו – מודעות

בחירה ב מודעות

אנו מסוגלים, בקלות רבה יחסית, לבנות לעצמנו מצב רגשי חדש. נכון יותר.

העלימו את הספקות. את הספקנות. את מצמוץ השפתיים.

הדרישה להוכחה מדעית זה בסך הכל תרגיל של התת-מודע מהעבר, של חינוך, של ההורים שלנו...

נסגור את מהדורות החדשות מעת לעת,

נכניס קצת שקט, מדי פעם לחיים שלנו,

פעילות גופנית,

שינה נכונה,

התחברות לטבע, לים, לשמש,

התקרקעות, Grounding,

אוכל שנכון לנו, שעושה באמת טוב לגוף שלנו,

מספיק מים ושתיה בריאה אחרת,

נכניס מדיטציה לאורח חיינו,

שוטטות מוחית-mind wondering,

כלי נהדר שניתן לתרגל תוך כדי מדיטציה,הנחות ו דעות-קדומות לגבי העתיד – נעלמות ומתפוגגות במדיטציה,

כלל חלקי המוח מתחברים במדיטציה,

ה networks הרשתות העצביות והרשתות האחרות – מחווטות מחדש. היטב. נכון.

ו נחזור לנשום, עמוק, לאט, בכוונה אמיתית.

אז כדי לרדת קצת לעומקם של דברים, בואו נדבר על ההבדל בין

נוחות חיצונית

ל

נוחות פנימית

באנגלית זה נשמע אפילו טוב יותר :

External Comfort

למול

Internal Comfort

כמה אנחנו משקיעים בכל היבט כזה –

בית יפה יותר, בגדים יפים ונוחים יותר , מותגים, אופנה, איפור, לק-ג'ל, צביעת שיער, רכב מפנק, אוכל משובח, שתיה נעימה לי ...

ובנוחות הפנימית ?

כמה באמת אנו משקיעים בטיפולי גוף, טיפולי נפש, מדיטציה, נשימה, פעילות עם גלי המוח ?

זה בידנו, זה פשוט מאוד, זה מתבקש וזה משנה וישנה את חיינו מהקצה אל הקצה.

בואו נבחר ב מודעות וניתן ל תודעה שלנו לנהל את משחק החיים הנפלא הזה

דודי רבאל

הפנתר הורוד