שנתיים

24/03/2022

שנתיים

שנתיים של הרגשת ריקנות

של בור שאינו מתמלא

שנתיים של בדידות, לבדות, LONELINESS

שנתיים של להכנס למיטה הרחבה

ואתה בה לבד

ובלילה, בחושך,

הבדידות קרה יותר

הנפש מבקשת לספר את עצמה

לחלוק, לשתף ברגש שהיא מכילה

והרגל של כל-כך הרבה עשורים

הרגל לקשב מסויים

שלא קיים עוד

הוא אינו עוד עימי, עימנו.

אומרים

שהנשמה, לפני שהיא מגיעה לכאן

נותנים לה לראות – מה יהיה ....

ורק היא מחליטה אם לצאת למסע

או להמתין.

האמנם ?

ראינו את זה ?

מראש ?

הסכמנו ?

הבנו את השיעור שיש בפרידה הזו ?

פרידה בלא-עת שכנראה בעיתה ?

ראינו את החלק המואר

של הדבר הזה ?

במשפחות שלנו

זה היה אמור להיות הפוך

הנשים הן הנשארות

שנים ארוכות ארוכות

אחרינו

זכינו בדלית לכל-כך הרבה שנים.

רצינו יותר,

היינו זכאים ליותר

אנחנו צריכים יותר

כל יום אני מתפלל שטוב לך,

שמה שקרה

היה נכון ובמועדו

לפחות לך.

שאת שומרת עלינו

והעיקר על הבנות

מנחה, מדריכה, מגוננת

כי לעשות את זה

כל-כך לבד

קשה אפילו מהמוות עצמו.

אני מתפלל שזוג העורבנים

שהצטרפו לחצר

לאחר

נשלחו על ידך

להביא לנו בשורה של חיות ועליצות.

אני מתגעגע

מאוד